"כבד את אביך ואת אימך" -  בין קודש לחול

מאת צבי גילת

 

פתיחה

כשבאו חברי הכנסת לדון בהצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, נדרשו גם לסוגיית חיוב הקטין לציית להוריו "תוך כיבוד אב ואם". ח"כ ניר-רפלקס קשר הוראה זו אסוציאטיבית לחוק רוסי מלפני שש מאות וחמישים שנה, שהורה כי "הבעל חייב לאהוב את אשתו כמו את נשמתו ולנענע אותה כאגס", ושאל: "מה עושים בסעיף כזה? איך מגשימים את הדבר הזה?".

ח"כ זרח ורהפטיג, אז יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, נזכר בבדיחה המפורסמת על הקהילה היהודית שרשמה בפנקסה את עשרת הדיברות, וכשנשאלו לסיבת הדבר, אמרו: מה שכתוב בתורה הבריות אינם מקיימים, שמא יקיימו את מה שכתוב בפנקס הקהילה.

שאל ח"כ ורהפטיג את חברי הכנסת: "האם אתם רוצים להכניס לפנקס הקהילה את עשרת הדברות? האם זה מבטיח את קיומם?", והסיק נחרצות: "החוק מסתפק בעשרת הדברות. ישנם דברים שלגביהם לא צריך חוק. לגביהם יש עשרת הדברות. אם יש לכם להציע איזו סנקציה אני מבין... אם אינכם מציעים שום סנקציה ואינכם יכולים להציע שום סנקציה - לשם מה לחזור על עשרת הדברות, ועל ידי כך, תסלחו לי להוריד את הציווי הנצחי הזה מהרמה שלו לאיזה עניין של חוק עובֵר?"

 

אמנם איני ראוי לבוא אחר המלך, אבל "תורה" היא ולימוד היא צריכה. לעניות דעתי, אין זהות בין הוראת החוק בעניין חובת הציות לבין הדיבר החמישי, "כבד את אביך ואת אמך". לא מינֵּהּ ולא מקצתֵהּ.

 

מועד תחולת מצוות כיבוד אב ואם

בעוד הוראת סעיף 16 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב 1962, מורה כי "הקטין חייב תוך כיבוד אב ואם, לציית להוריו בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם", כיבוד אב ואם שבתורה מוטל על הבנים בכל עת ובכל גיל, אף אחר שחדל הבן, אם משום גילו אם משום מעמדו, להיות תחת אפוטרופסותם של הוריו. להלכה, אף יש גינוני כבוד לאב ולאם גם אחר מותם.

 

רק אישה נשואה ש"אין סיפק בידה לעשות, מפני שיש רשות אחרים עליה", פטורה מכבוד הוריה ומוראם. אבל אם התגרשה או נתאלמנה, ניעור חיובה מחדש.

 

כיבוד אב ואם וזיקתו ל"טובת הילד"

גם אם דרישת החוק הישראלי מהבן "לציית להוריו" היא "תוך כיבוד אב ואם", אין "כיבוד" זה דומה כלל ועיקר במגמתו לציווי האלוהי "כבד את אביך ואת אמך". חובת "כיבוד אב ואם" האזרחית היא אגואיסטית, והיא מכוונת בעיקר לתועלת הקטין עצמו. לאמור, הקטין עצמו מחויב במצוות המחוקק להישמע להוריו רק במסגרת חובתם שלהם כלפיו כאפוטרופוסים לפעול לטובתו לפי סעיף 17 לחוק: "כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין".

 

להמשך קריאה היכנסו לאתר "דעת":

http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/124-2.htm